סמכות הוועדה הרפואית לעררים

כשמדברים על  הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לנכות מעבודה, מדברים על גוף שיש לו את

הסמכות לקבוע בעניין שאלה מאוד פשוטה:  האם עובד שקיבל הכרה בפגיעת עבודה, בעקבות תאונת עבודה או מחלת מקצוע, אכן זכאי לקבל הכרה בנכות בהקשר לפגיעת עבודה, ובאיזו דרגה.

מה היא הוועדה הרפואית?

מדובר בוועדה המורכבת משלל בעלי מקצוע: רופא אחד או שני רופאים, אשר תחום התמחותם הוא בתחומים הרלוונטיים באשר לטענת הפגיעה של אותו עובד. במסגרת פעילות הוועדה, יקבלו תפקיד של פוסקים רפואיים.

בוועדה נוכח גם מזכיר הישיבה – שהוא למעשה  עובד הביטוח הלאומי. תפקיד המזכיר לרשום את דברי העובד ואת הפרוטוקול של הוועדה, על מנת לשמור על זכויות של העובד.

על הוועדה להחליט בנושא – כאשר על החלטתה ניתן בהחלט להגיש ערר בפני הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי.

ניתן לשאול, מי רשאי להגיש ערר על החלטת ועדה רפואית?

שאלה מצוינת. טרם קבלת החלטה בעניין הגשת ערר, ישנה חשיבות להתייעצות עם עורך דין המתמחה בנושא ועדות רפואיות במל"ל. חשוב לציין כי את הערר ניתן להגיש משני הצדדים: מצד העובד ומצד המוסד לביטוח לאומי.

אם הערר הוגש על ידי המוסד לביטוח לאומי, הרי שעותק מהגשת הערר, יישלח לעובד.

לגבי מה ניתן להגיש ערר?

לעובד יש אפשרות להגיש הערר לגבי אחוז הנכות הרפואית שקיבל לגביו הכרה מהוועדה הרפואית, באם הוא מעוניין לערער ע:

1. שיעור אחוז הנכות
2. מועד תחילת הנכות
3. סוג הנכות: זמנית או קבועה ש

המוסד לביטוח לאומי עשוי להגיש ערר בנסיבות שונות, באם לדעתו רופא הביטוח הלאומי היחליט משהו שאינו תקין, לדוגמה:

1. נתן הכרה בשיעור נכות על בסיס סעיפים שלא נמצאים ברשימת המבחנים
2. התייחס לליקויים רפואיים שלא קשורים לתאונת העבודה
3. ממצאי הוועדה מצדיקים שיעור נכות אחר מהנקבע בידי הוועדה. במקרה זה, יכול להיות שהמוסד לביטוח לאומי יגיש ערר שיגיד כי נכון לקבוע שיעור נכות אחר ממה שנקבע. יכול להיות שהעובד "ירוויח" מזה.

באילו אמצעים ניתן להגיש את ערר לגבי החלטת הוועדה הרפואית?

ניתן לשאול, כיצד להגיש את הערר. ובכן, להלן התנאים:

1. על הערר להיות מוגש בכתב
2. יש לצרף נימוקים
3. יש להגיש לסניף המוסד הביטוח הלאומי בקרבה הרבה ביותר למקום מגורי העובד

יש לציין, כי אם יוגש הערר ללא נימוקים – מכתב יישלח לעובד שמציג מועד אחרון להגשתם. אך הגשת ערר ללא נימוקים לא אומרת כי הוא יידחה.

עד איזה מועד ניתן להגיש את הערר?

יש לציין, כי את הערר יש להגיש בטווח של עד 30 יום ממועד קבלתה של ההודעה בדבר החלטת הוועדה הרפואית. יש אפשרות להגיש את הנימוקים לערר גם באופן נפרד, בטווח של 60 יום ממועד קבלת ההחלטה.

אך גם אם הערר הוגש תוך 90 ימים, יכול להיות שהמוסד לביטוח לאומי יבחר שלא לדחות אותו בכל מקרה. אם כי, ישנה המלצה להגיש את הערר במועדו.

באיזה שלב יתקיים הדיון בערר?

ישנה וועדה רפואית לעררים, אשר תתכנס לטובת הדיון בערר תוך 60 עד 90 ימים ממועד הגשתו.  בכל הנוגע לערעורים מול הוועדה, (ואפילו בערעורים בערכאות משפטיות, כפי שנציג בהמשך) – יש אפשרות לקבל ייעוץ ייצוג מקצועי מטעם עורך דין המתמחה בתחום.

האם עובד מתבקש להופיע במהלך הדיון בערר בפני ועדת העררים?

מתבקש כי העובד יופיע בפני הוועדה לעררים במועד המיועד עבור הדיון. ניתן לציין כי הוועדות לעררים נערכות רק בחלק מהסניפים, ועל פי כן יש אפשרות שהעובד אכן יוזמן לוועדה בעיר אחרת שאיננה למעשה עיר מגוריו.

אם אין לעובד רצון להופיע בפני הוועדה לעררים, עליו לבקש שלא להופיע בפני הוועדה בעת הדיון בערר. ביכולתו לעשות זאת כדרך שליחת בקשה בכתב מכתב לסניף שאחראי לטפל בערר או אפילו כדרך פנייה טלפונית שיבטא בעל פה למוקד של המוסד לביטוח לאומי.

אם הוא אכן מעוניין להופיע בפני הוועדה אך יש לו עדיפויות אחרות במועד שנקבע הדיון, עליו להודיע למוסד לביטוח לאומי בהקדם על מנת שהמוסד יפיק הזמנה  למועד אחר. אם לא יגיע לדיון גם במועד החדש שנקבע,  יכול להיות כי יתבקש לשלם קנס או וישנן גם סנקציות כאלה ואחרות שלא נזכיר כאן.

ישנה המלצה שכן להופיע בפני הוועדה לעררים ואם אפשר אף עם ייצוג עורך דין שאכן מתמחה בתחום, ויכול לעזור ולסייע בקבלת הערר. לעובד אפשרות להגיש בקשה בעניין קבלת החזר הוצאות לגבי הוצאות שהוציא במהלך התהליך המיוחס לעניין ההתייצבות בפני הוועדה. הוצאות הקשורות לתחבורה, לינה, כלכלה ונושאים הקשורים לזמן עבודה.

אז איך מתנהל הדיון בערר?

באופן כללי, דיון בערר עשוי להתנהל באופן שלהלן:

1. הצדדים ייכנסו לוועדה.
2. המזכיר יציג את החברים בוועדה על פי שם ותואר (חברי הוועדה יענדו תגי זיהוי)
3. על מגיש הערר לפרט ולהציג טיעוניו, עליהם למעשה מתבסס הערר
4. יכול להיות שהעובד יוזמן לקיים בדיקה גופנית, בהתאם לבקשת הרופא שיושב באותה וועדה
   1. בהינתן שלא תתקיים בדיקה גופנית, החלטת הוועדה תתבסס על המסמכים הרפואיים בתיק

ניתן לשאול, אילו החלטות ביכולת הוועדה לעררים לקבל בעניין הדיון בערר

לוועדה לעררים אפשרות להחליט לגבי שיעור הנכות שהוכר עבור העובד. לוועדה אפשרות לאשר או לשנות, להגדיל או להקטין.

הוועדה נכונה לבחון מחדש את מצב העובד ויש באפשרותה אף להפחית את שיעור אחוזי הנכות, גם אם הערר הוגש בידי העובד.

אם לוועדה אכן יש תכנון או מחשבה שכזאת, היא תעצור את הדיון ותציג את העניין בפרוטוקול הוועדה. במידה והעובד אכן נוכח בדיון,  באפשרותו להחליט על כך שהוא מסכים למשוך את הערר שלו. במקרה זו, אחוזי הנכות יישארו כמות שהם, בלי שינוי.

במקרה בו העובד לא נוכח בדיון, הרי  שיישלח לעובד מכתב המודיע על כך שהוועדה עצרה את הדיון בעקבות האפשרות להפחית אחוזי נכות. המכתב יידע את העובד על האפשרות למשוך את הערר. אם העובד ירצה בכך עליו לשלוח מכתב המודיע על ההחלטה למשוך את הערר.

האם יש אפשרות להגיש ערעור על החלטת ועדת העררים

באופן מעניין, יש אפשרות להגיש ערר גם על החלטות הוועדה לעררים. שני הצדדים, הן העובד, והן המוסד לביטוח לאמי, אכן יכולים להגיש ערעור אל מול בית הדין האזורי לעבודה, תוך תקופה של 60 יום ממועד קבלת ההחלטה בכתב.

את הערעור ניתן להגיש לגבי עניינים משפטיים, ולא לגבי סוגיות רפואיות.

גם בנושא פסקי בית הדין האזורי לעבודה – יש אפשרות להגיש ערעור. ערעור שכזה ניתן להגיש אל מול בית הדין הארצי לעבודה.

ישנה אפשרות לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בנושא זה

הן בערעורים מול הוועדה, והן בערעורים בערכאות משפטיות – ישנה אפשרות להיוועץ ולקבל ייצוג מקצועי מטעם עורך דין המתמחה בנושאים אלו.

למידע נוסף על נושא זה וקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר עם משרדנו (אריק שלו ושות'), אשר מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.