האם אדם המגיש למשל תביעת נזיקין כגון תביעת רשלנות רפואית יכול לדרוש החזר הוצאות רפואיות בגין טיפולים רפואיים משלימים הדרושים לו לטענתו לשם החלמתו ?

בנושא זה קיים וויכוח חוזר ונשנה בין עורכי דין המנהלים הליכים משפטיים מסוג דנא ופסק הדין שבחרנו להביא במסגרת פסיקה זו עושה דווקא סדר בדברים. כפי העולה מפסק הדין, למרות החלטת המועצה להשכלה גבוהה בישראל, אשר בחרה שלא להעניק תואר אקדמאי לבוגרי לימודי הרפואה האלטרנטיבית, הרי שמערכת המשפט והגופים הממשלתיים נוטים להכיר יותר ויותר ברפואה המשלימה וביתרונות שיש לה על הרפואה הקונבנציונאלית.

לא זו אף זו, אף הרפואה הקונבנציונאלית עצמה מכירה ביתרונות שיש לטיפולים משלימים בנסיבות מסויימות ורופאים קונבנציונאליים רבים מפנים את מטופליהם לביצוע טיפולים משלימים וגם קופות החולים מעודדות הפניות אלו כאשר הן מממנות חלק מהטיפולים.

פסק דין מהפכני שניתן על ידי בית הדין הארצי לענייני עבודה היווה גושפנקא סופית להכרה החוקית שניתנת כיום לטיפולים משלימים (ראה בר"ע 433/07 אבנר עורקבי נ' המוסד לביטוח לאומי). פסק הדין יכול לשמש ככלי רב ערך לעורכי דין בתחום דיני הנזיקין ( כגון: במסגרת תביעות תאונות עבודה / רשלנות רפואית ) המבקשים לדרוש במסגרת ההליכים המשפטיים החזר הוצאות רפואיות בגין טיפולים אלה.

באותו מקרה הגיש התובע תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי ושירותי בריאות כללית תביעה במסגרתה דרש לחייב את אותם גופים לממן את הטיפולים הרפואיים שניתנו לו על ידי רופא אלטרנטיבי, זאת בעקבות פגיעות שנגרמו לו בתאונת עבודה. התובע התבסס על סעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ" – 1986 ועל תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח – 1986 וטען כי לאור ההכרה הממסדית בטיפולים המשלימים, כמפורט לעיל, יש לכלול את אותם טיפולים במונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" המופיעים בחוק ובתקנות, כך שהמוסד לביטוח לאומי יכסה הוצאות שיוציאו מטופלים לשם ביצוע טיפולים משלימים, כשם שהוא נוהג לעשות בהקשר של טיפולים קונבנציונאליים.

טרם מתן החלטה בתביעה, עורך בית הדין סקירה מקיפה אודות הרפואה האלטרנטיבית ומבחין בין שני סוגי טיפולים עיקריים הניתנים במסגרתה. הסוג הראשון הם טיפולים שמטרתם לרפא את המטופל והם ניתנים במסגרת הרפואה המשלימה (למשל: דיקור, רפואה סינית, היפנוזה, עיסויים, רפלקסיולוגיה, הומואפטיה, כירופרקטיקה וכדומה) ומנגד עומדים טיפולי הרפואה האלטרנטיבית שמטרתם לשפר את איכות חייו של המטופל (כגון: טיפולים בצמחי מרפא, התעמלות וכדומה).

בהקשר זה יש לציין כי גם בנוגע לטיפולים קונבנציונאלייים הבחינו בתי המשפט בתביעות משפטיות שונות בתחום דיני הנזיקין (כגון: תאונות עבודה, רשלנות רפואית או אף תאונות דרכים) בין סוגים שונים של טיפולים, אשר זוכים להכרה שונה על ידם. כך, קיימים טיפולים דחופים, אשר נועדו להצלת חייו של המטופל ו/או שיפור מצבו הבריאותי ומנגד קיימים טיפולים אלקטיביים, אשר ניתן להשוות אותם לטיפולים ברפואה אלטרנטיבית, שכן גם הם נחוצים לשיפור איכות חיי המטופל ותו לא (טיפולים פלסטיים, למשל).

לאחר ביצוע ההבחנה האמורה, בית המשפט מציין כי כיום, הביקוש לקיום טיפולים משלימים אינו פוחת מהצורך בביצוע טיפולים קונבנציונאליים, כאשר נתון זה צריך לשמש בסיס להכרה החוקית שיש להעניק לטיפולים המשלימים שמטרתם לרפא את המטופל.

על רקע זה תיקן הרגולטור את פקודת הרפואים כאשר הוסיף להגדרת הביטוי "עיסוק ברפואה" את טיפולי הריפוי המשלימים באקופונקטורה, זאת למרות שפקודת הרופאים האמורה חוקקה במקור על מנת להסדיר את העיסוק ברפואה הקונבנציונאלית בלבד. יתר על כן, נוכח הביקורת השיפוטית שהושמעה לא פעם, לפיה יש להסדיר באופן דווקני את כל מקצועות הרפואה המשלימה, חוקקו מספר חוקים הנוגעים למקצועות ריפוי אלטרנטיביים, מסדירים את העיסוק במקצועות אלו ומקבעים את מנגנוני הפיקוח על המטפלים, רישוי ההיתרים הניתנים להם וכדומה. כך, למשל, חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח – 2008, מסדיר את העיסוק בארבעה מקצועות: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תזונה וטיפולים בהפרעות תקשורת.

לא למותר לציין כי על רקע החקיקה האמורה עודכנו חוקים אחרים בהתאם. לדוגמא, חוק ביטוח בריאות ממלכתי שמעגן את מתן שירותי הבריאות במסגרת סל הבריאות עודכן כך שכיום הוא מחיל את העיגון האמור אף על המקצועות המשלימים שהוסדרו בחוק, כאמור לעיל.

לאור ההכרה ההולכת וגוברת במקצועות המשלימים חוקק לאחרונה החוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, אשר מסדיר גם את העיסוק בתחומי הכירופרקטיקה, הפודיאטריה והקרימינולוגיה הקלינית. טרם פוסק בית המשפט לעניין גוף התביעה עצמה, הוא בודק את ההסדרים הקיימים במדינות העולם בנוגע לטיפולים המשלימים ובהמשך לכך מוצא כי במדינות מתקדמות ישנה הכרה חוקית בכך ששיתוף פעולה בין הרפואה הקונבנציונאלית ורפואה האלטרנטיבית מקדם ומשפר את מצבם הבריאותי של המטופלים.

ביטוי להכרה זו ניתן למצוא אף בחובה המוטלת על רופאים קונבנציונאליים במדינות שונות ליידע את המטופלים באשר לאפשרות העומדת בפניו לבצע טיפולים משלימים כדי לשפר את מצבו הרפואי.

הנה כי כן, על רקע ההכרה העולמית והמקומית בטיפולי הרפואה המשלימה, בית המשפט פוסק כי יש להחיל את חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו על טיפולים מתחום הרפואה המשלימה, כך שיכללו הגדרות "ריפוי" ו"טיפול רפואי", כאמור. המשמעות של קביעה זו הינה כי יש מקום לחייב את קופות החולים להכיר בזכאותם של מטופלים הנמצאים במסגרת שיקומית של המוסד לביטוח לאומי לקבל שירותים של טיפולים משלימים, אשר יכוסו וימומנו על ידי המוסד וקופות החולים, בהתאמה. לעניות דעתנו יש ליישם את פסק הדין לא רק בתביעות כנגד הביטוח הלאומי ו/או תאונות עבודה, אלא אף בתביעות משפטיות אחרות המוגשות לערכאות השיפוטיות, כגון תביעות רשלנות רפואית כנגד מוסדות רפואיים ו/או גורמים רפואיים אחרים.

המהפיכה החוקתית בעניין ההכרה בטיפולי הרפואה המשלימה נמצאת בעיצומה בימים אלה, כאשר יותר יותר מקצועות מתחום זה מוכרים על ידי הרגולטור והמערכת המשפטית. כפי שהוזכר לעיל, ניתן לייחס את המהפיכה האמורה אף ליתרונות הרבים שיש לטיפולים המשלימים על טיפולי הרפואה הקונבנציונאלית. כך, למשל, הטיפולים הקונבנציונליים דורשים מן המטופל לעבור הליכים בירוקרטיים רבים, אשר מעכבים את הטיפול ועלולים אף לפגוע במצב הבריאותי של המטופל, אשר לא זוכה לטיפול מיידי למחלה ממנה הוא סובל. זאת ועוד, ישנן מחלות שהרפואה הקונבנציונאלית אינה מספקת להן טיפול ראוי, זאת בניגוד לרפואה המשלימה, אשר יש בה פתרונות רפואיים חדשניים שאין בידי הרפואה הקונבנציונאלית. מבלי לפגוע באמור לעיל, אחד הגורמים העיקריים להכרה הניתנת לטיפולים האלטרנטיביים הינו היחלשות הקשר שבין הרפואי הקונבנציונאלי למטופליו, זאת בשל השימוש ההולך וגובר במיכשור הרפואי, העומס בבתי החולים ועוד, אשר מובילים לירידה בתשומת הלב שניתנת לכל מטופל. מנגד, הטיפולים המשלימים הם מעצם טבעם טיפולים אישיים, המצריכים ברוב המקרים מגע פיסי בין המטפל למטופל, עובדה המחזקת את קשר ביניהם ואת האמונה של מטופלים רבים בהצלחת הטיפול המשלים שניתן להם.

זו הסיבה, לפיה אין לשלול למשל מאדם המגיש תביעת רשלנות רפואית בגין טיפול שניתן לו, את הזכות לתבוע החזר הוצאות רפואיות בגין טיפולים רפואיים משלימים שבחר לבצע לשם החלמתו.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here